ממפיס מצריים • העולם של הבנייה האזוטרית

רפורמה בחינוך לפי קווירינוס קולמן: הכנת העולם לימות המשיח

רפורמה בחינוך לפי קווירינוס קולמן (1651-1689): הכנת העולם לימות המשיח

יבגני קוזמין

בעת החדשה המוקדמת עברו שיטות ומערכות החינוך שינוי דרסטי. ובתחילתה של התקופה ישנה השכלה קונסרבטיבית בתחום הרעיונות, ומגוון רחב של מוסדות חינוך שונים. אך בסוף התקופה אנו רואים אינסטיטוציאליזציה ואחדות השיטות הלימודים. במאה ה-18 ובראשית המאה ה-19 חל מהפך: מדינות אירופה נטלו את ההשגחה על השכלה לידיהם.[1]

המערכות המודרניות המורכבות של החינוך מתבססות על תשתיות תיאורטיות. ולהיסטוריה של התפתחותן יש גיבורים משלה, כגון, זאן לויס ויוס (1493-1540), וולפגנג ראטקה (1571-1635), קומניוס (1592-1670). אך התייחסות רק לרעיונות של מספר מצומצם זה של אנשים גורע מהתמונה כללית השלמה. במאות 16-17 נכתב לא מעט על הרפורמה של החינוך. בתקופה זאת נושא החינוך וההשכלה היה חשוב ובמרכז הדיונים האינטלקטואליים. על כן לצורך  הבנה רחבה ועמוקה של תהליכי ההתפתחות של תחום החינוך יש להתייחס גם למחברי התקופה שכתבו על הנושא, אך שמם אינו מוכר כיום . ביניהם קוירינוס קולמן (1651-1689). הוא היה משורר, נביא, אדפט, איש ידוע ומפורסם בתקופתו אך כמעט נשכח בסוף מאה ה-18 ובמאה ה-19.[2] עיון בכתביו עשוי לתרום לבירור אספקטים שונים של רעיונות על הרפורמה בחינוך בעת החדשה המוקדמת הנעלמים בנקודת מבט של תקופתנו.

נקדים ונאמר כמה מילים על חייו של קווירינוס קולמן.[3] הוא נולד למשפחה ליותרנית בעיר ברסלאו (היום ורוצלב). משלח ידו של אביו לא ברור. לפי מספר המקורות שיש בידינו היה סוחר או נשק. מה שידוע בוודאות שהוא נפטר באחד ממסעותיו כאשר קווירינוס היה בן שלוש בלבד. בשנת 1661 החל קווירינוס קולמן את לימודיו בגימנסיה. ומשנת 1670 הוא לומד משפטים באוניברסיטת יינה. משם הוא עבר ב- 1673 לליידן. אך גם באוניברסיטה של העיר קולמן לא התמיד ואחרי שנת לימודים אחת זנח את לימודיו. באותה שנה התוודע קולמן לכתביו של יעקוב ביומה (1575-1624) והחל לנהל את קשריו האישיים עם מיסטיקנים שונים, ביניהם: יוהנס רוטה (1628-1702), פרנציסקוס מרקוריוס ואן הלמונט (1614-1698), טנקה דניס (1637/8– אחרי1687), אלברט אוטו פבר (1612–1684). מנקודה זו ואילך האמין כי נבחר לנביא. תוך כדי נדודיו ביקר במדינות רבות, כולל באימפריה העות'מאנית ובמוסקוביה. ב-1689 הוא הועלה על המוקד במוסקבה.

קולמן לא עבד במוסדות חינוך. הוא לא עסק כמחנך. הרעיון שלו על רפורמת ההשכלה אומנם שב ונשנה רבות בספריו אך נשאר עבורו בגדר תאוריה, מבלי שניסה להגשימו הלכה למעשה.

עצם הרעיון של הרפורמה החינוכית התגבש בראשו בשנות 1673-1674, תקופה בה הוא היה מתוסכל מלימודיו באוניברסיטה. אך את זרעי המשבר ניתן לראות לפני כן.

המגמה הברורה של התפתחותה המחשבה של קולמן ניתן לגלות בשינוי של עצם הפרסומים שלו. הטקסטים הראשונים הידועים של קולמן הם שירים.[4] והוא התמקד בתחום משך שנים רבות. בגיל יחסית צעיר, בעודו תלמיד בגימנסיה, היה קולמן למשורר מפורסם, אך רק באזור מצומצם. המהדורה הראשונה של ספרו Unsterbliche Sterblichkeit  פורסמה בשנת 1668. ושנה לאחר מכן יצא לאור קובץ השירים  שלו Die Preißwürdige Venus, וב1670 קובץ שירים נוסף  Entsprossene Teutsche Palmen. לפני זמן לא רב גילה החוקר יונתן קלרק שלושה שירים שנכתבו על ידי קולמן לרגל אירועים שונים.[5] בשנת 1671, עת לימודו של קולמן באוניברסיטת יינה, יוצא ספר השירים Himmlische Libes-küsse. וכאן חלה נקודת המפנה. קולמן מחבר שתי אנתולוגיות Sonnenblumen, Geschicht-Herold, בשנים 1671 ו- 1672. ספרים אלו מכילים מגוון רב של חומרים שונים, העוסקים בקשת רחבה של תחומים שונים כגון סיפורת, מדע, דת, ציטוטים של אמירות יפות של אנשים מפורסמים וכו'. אם כן, לפנינו התפתחות ברורה. קולמן עבר מכתיבת שירים לאיסוף של כל סוגי הידע. ולכן, כדי להשתלט על הידע, עולה הצורך למיין אותו. לפיכך, קולמן מחפש עיקרון של העיון שהוא אמיתי לחלוטין, ולא רק דמיוני.

בשנים 1673-1674 קולמן התעניין בתורת הכרה, בחיפוש של בסיס הידע האמיתי, ובחינוך. הוא גילה ממסד בקמבינוטוריקה ((Ars combinatoria של אתנסיוס קירכר (1601/2-1680). בשנת 1674 קולמן מתכתב איתו ומפרסם את מכתבים אלו.[6] בשנת 1681 קולמן מוסיף את חיבורו למהדורה החדשה של הספר המכתבים.[7] הטענות שעלו בהתכתבות, מופיעות גם בטקסטים אחרים שכתב באותה התקופה (1673-1674), כגון Prodromus, Neubegeisterter Böhme.

לפי קולמן, קומבינטוריקה יכולה לפתור את בעיית ההצפה של ידע ומובילה לאחדות הנתונים, ותיאום עובדות.[8] אבל לא הסתפק רק בכך. הוא גם פירש את תורת ההיגיון (Ars combinatoria) כסוג של ידע שהוא בסיס של העולם כולו,[9] ולא רק מערכת סמלים. [10]יתרה מזאת, הטבע הוא הצלם של אלוהים. לכן, לדידו, הבנת העולם מובילה לאלוהים. [11]ההתפתחות היא דו-כיוונית. ניתן גם להצליח בכל מדע דרך קומבינטוריקה. [12]ולכל סוגי ידע ניתן למצוא בסיס אחד פשוט. ולכל עקרים של כל סוגי המדע יספיק ספר אחד. [13]

בספר שיצא באותה השנה, 1674, Prodromus  , קולמן מחזק את טענתו. לדבריו, הוא מסוגל, באמצעות קומבינטוריקה להכין עבודת דוקטור תוך שנה אחת. טקסט של הדיסרטציה הוא אמור להיות קובץ של כל הידע האנושי ומורכב מ- 19 חלקים:

  1. Ars Apophthegmatica. השכלה יסודית.
  2. Ars Tragica.
  3. Ars Comica.
  4. Ars magna Poetica.
  5. Ars magna eloquentiae solutae et ligatea. שימוש בקומבינטוריקה לצורכי השירה ולימודי השפות.
  6. Ars magna sciendi.
  7. Ars scribendi. המדע שעוזר להבדיל בין טוב לבין רע
  8. Ars magna linguas discendi. לימודי תנ"ך.
  9. Ars magna Commentandi, or Commentarius.
  10. Ars magna Critices.
  11. Ars magna seu Harmonia adagiorum.
  12. Ars magna Historiae Specialis Hominis.
  13. Homo Microcosmus.
  14. Homo Deus.
  15. Homo Diabolus.
  16. לימודי טבע
  17. Illustres seculi hujus Centumviri.
  18. Ars magna Antiquitatias.
  19. Tacitus Politicus.

אמנם זאת לא החלוקה היחידה של הידע בכתבי קולמן של התקופה, אך היא הארוכה ביותר ועם דגש על שלמותה. הואריאציות של רשימות של מדעים כנראה משקפות את חוסר ההחלטיות של קולמן.

קולמן התעקש שיש לבצע רפורמה כללית של המדע על בסיס דתי. בספר Neubegeisterter Böhme הוא טוען חד משמעית כי ההשכלה המודרנית מתבססת על מסורת פגאנית, פירושו של דבר לא אמיתית ושטנית. קולמן פונה לניסיון של יעקוב ביומה: איש פשוט ללא השכלה חיבר ספרים על כל סוגי המדע. כלומר ניתן לקבל מאלוהים ידע יותר נכון ומדויק מאשר באוניברסיטות. כדי להוכיח את טענתו כי המדע האקדמי הוא הבל הבלים, מציג קולמן ב- Neubegeisterter Böhme אלף שאלות בפני המדענים.[14] הוא חושב כי ברמת התפתחות בידע הנוכחי האקדמי לא ניתן לגלות את התשובות.

כפי שהיה נאמר קודם, לפרסום ההתכתבות עם קירכר בשנת 1681 מצורף טקסט העוסק בהיסטוריה של ידע. קולמן מציג שני סוגים של הידע:

  1. ידע של אדם קדמון.
  2. ידע של מלך שלמה.

הידע של אדם קדמון היה נגיש לפני המרד של ליוצפר. סוג זה של ידע מקיף, מושלם, טהור, ספונטאני, פשוט. אך הוא אפשרי רק במצב נקי מחטא. המרד של ליוצפר והחטא הקדמון גרמו לאיבוד של הידע מסוג זה. הידע האופטימאלי בעולם שלנו הוא זה של מלך שלמה. המתאפיין בחוסר אחדות, מורכבות נתונים רבים וחלוקות דעות. אך רק דרך התקדמות בידע זה ניתן לחזור לידע של אדם קדמון.

         בשנת 1682 קולמן כותב מניפסט לאדפטים של כל העולם כולו ששמעו De magnalibus naturae. בטקסט קצר זה מדגיש קולמן שכיום אי-אפשר להשיג ידע מושלם, משום שידע מושלם הוא אטריבוט של העולם בימות המשיח. אך כדי לקרב את התקופה יש לפתח את המדע.

         במסגרת תיאורטית זו לרפורמת החינוך ישנה חשיבות דתית. בלי התפתחות הידע אין אפשרות לקרב את ימות המשיח. אך קולמן אינו מביא תיאור מפורט של מוסדות החינוך ותהליכי הלימוד. אלא מסתפק בהמלצות כלליות. כבר בשנת 1674 בספר  Prodromusקולמן מתאר אקדמיות מסוג חדש. אקדמיות אלו אמורות להיות בנויות בהתאם לפי חוקי הטבע. כך למשל, יש לעשות ארבע פקולטות לפי ארבעה יסודות (עפר, מים, רוח ואש). ויש לחלק את הפרופסורים לפי עונות השנה. דיקנים אמורים לפעול לפי פעילות של יום ולילה, פרו-רקטור כירח, רקטור כשמש. וכל בעיות של אי-סדר יש לפתור על בסיס של קומבינטוריקה. [15]

לסיכום הדברים, קויירינוס קולמן התעניין והתעסק ברעיון של רפורמה בחינוך, אך לא בצורה מסודרת ושיטתית. להתעניינותו בתחום זה היה רקע דתי. קולמן האמין ששינוי בתודעה יוביל לימות המשיח. על כן יש לשדרג ולשנות את שיטות הלימודים. אומנם קולמן לא התרכז בפרטים. הוא כתב יותר על ידע חדש מאשר על חינוך. הידע האמיתי וחינוך טוב לפי קולמן אמורים להתבסס על חוקי הטבע, קומבינטוריקה של אתנסיוס קירכר והדת הנוצרית.

[1] R.A. Houston, Literacy in Early Modern Europe: Culture and Education 1500-1800 (London and New York, 1988), p. 10-12.

[2] Walter Dietze, Quirinus Kuhlmann: Ketzer und Poet; Versuch einer monographischen Darstellung von Leben und Werk, Neue Beiträge zur Literaturwissenschaft 17 (Berlin: Rütten und Loening, 1963), 9-16, 339–51

[3] הניסוך מתבסס על:

Dietze, Quirinus Kuhlmann

[4] רשימה ביבליוגרפית המליאה ביותר של כתבי קולמן ניתן לראות ב:

Gerhard Dünnhaupt, Personalbibliographie zu den Drucken des Barock, (Stuttgart: Hiersemann, 1990–1993), 4:2444–62.

[5] Jonathan Philip Clark, "From Imitation to Invention: Three Newly Discovered Poems by Quirinus Kuhlmann," Wolfenbütteler Barock–Nachrichten 14 (1987): 113–29.

[6]Quirinus Kuhlmann, Epistolae duae, prior de Arte magna sciendi sive combinatoria…(Leiden: Loth des Haes, 1674).

[7]Quirinus Kuhlmann, Kircheriana de Arte magna Sciendi sive Combinatoria, admirabilibus quibusdam Inventis, Sapientia Infusa, Adamaea Salomonaeaque; post septennalem publicationem Orbe Evropaeo Frvstra Ringente Consvmmativs Emissa ad Ludovicum XIV… (London: Johann Gain, 1681).

[8] זה רעיון מרכזי של כל הספר. בצורה מאוד ברורה:Epistolae duae, 7 , גם כדי להשוות עם עמ' 21–22, 25–26

[9] Ibid., 5.

[10]Ibid., p. 6.

[11] Epistolae duae, 3-4;Quirinus Kuhlmann Prodromus quinquennii mirabilis…. )Leiden: Loth des Haes, 1674(, 20, 26–29.

[12] Ibid., 22–23.

[13] Epistolae duae, 25-26.

[14] Quirinus Kuhlmann, Der Neubegeisterte Böhme, edited by Jonathan Clark, Bibliothek des Literarischen Vereins in Stuttgart 317 (Stuttgart: Anton Hiersemann, 1995), 293-385.

[15] Prodromus, 30.