מאת: האח דניל פ.
עבודת בנין (1°) A:.P:.M:.M:.
תרגום מרוסית: האח דויד עמנואל
ד.ט. "פניקס ואקרון" במזרח קלינינגרד
"מי שיודע אינו מדבר, מי שמדבר אינו יודע"
לאו טסו
מה המשמעות של שתיקת התלמיד? מדוע מוטלת חובה כזו על בונה חופשי בדרגת תלמיד? כיצד החרישות מועילה? אלו הן השאלות אשר שאלתי את עצמי מיד לאחר טקס החניכה. אנסה לענות עליהן, קודם כל עבור עצמי.
שתיקה ודממה, כפי שכולנו יודעים, הוא היעדר צליל. אם נרחיב את מושג ההיעדרות, אז זה כולל דברים כמו פעולות מיותרות ומהומה. אי לכך, השתיקה אינה מתבטאת רק באי אמירת מילה, אלא גם באי עשיית פעולות מיותרות ובמניעת מהומה סביב.
מה אומרת השתיקה?
שתיקה ודומיה יכולים לדבר, כן. זה הסגולה המיוחדת שלהן, שניתן להבין רק באמצעות חוויה רוחנית אישית. דוגמה בולטת במיוחד לסגולה זו היא באמצעות תרגול המדיטציה.
בתהליך של התבוננות פנימית אקטיבית במהלך מדיטציה, מתגלות משמעויות חדשות של כל תהליך מתמשך, סמלים מנטלים מציפים אותנו, והתדועה רוכשת כלים חדות כתער. שקט ודממה חושפים את עצמם בפנינו, ואנו פוגשים את עצמנו בדיוק ברגעים כאלו.
בשתיקה ובדממה מגלה האדם תוכן רב יותר מאשר בשפע של גירויים. כך, לשתיקה ולדממה כביכול יש תוכן מבלי לשאת אותו בעצמן. כאן אני יכולים לצייר אנלוגיה לעובדה ששום דבר אינו מכיל רק את עצמו, אלא גם משהו נוסף (ובקנה מידה אינסופי), וגם כי- 0 מכיל בפוטנציה את כל המגוון האפשרי של מספרים וצורות.
שתיקה כהמשך למותו של חילוני
כולם יודעים כי גוויה נשארת חרישית. התלמיד חווה באופן סימבולי מוות סמלי. היה זה כאילו עדיין לא מצא את הקול בעולם החדש לעצמו. זו את התשובות לשאלה "מדוע תלמיד בונה חופשי שותק?".
העולם החדש, הנפתח לעיני התלמיד, מורכב מסמלים שונים לגמרי, משמעויות, מיתוסים ומושגים שונים לגמרי מאשר בעולם היה לפני שחווה את המוות הסמלי. התלמיד כביכול צריך ללמוד לדבר שוב, כאילו אינו יודע לדבר ולהביע את עצמו בשפתו החדשה.
אפשר להשוות זאת כי כביכול אנו מצאנו את עצמנו בעולם מקביל, בו הארכיטקטורה שונה לחלוטין, דרכים שונות להעברת מידע, כוחות שונים, משימות שונות לחברה ולכל פרט בכלל. דרגת התלמיד בהקבלה זו מסמלת את תקופת ההסתגלות עבורו כמעט ברמה הפיזית.
שתיקה כמיומנות לשמור סוד
מה התלמיד רוצה לעשות כאשר הוא עובר את טקס החניכה? אתה לחלוטין צריך לספר לאחרים על כך! זהו לחלוטין רצון לוגי והגיוני. טקס החניכה לתלמיד הינו מאורע אינטנסיבי של רגש, שבר פסיכולוגי שאולי התרחש, על גבול הפסיכוזה.
כאן הבונה החופשי בדרגת התלמיד מתמודד עם השבועה שלקח על עצמו, ואשר אותה דיקלם ביראת כבוד בפני אחיו ואחיותיו. זהו מצב סותר בו התלמיד צריך לשלול את רצונו לספר אשר חווה לחילוני איתו הוא או היא בקשר.
לפיכך, אחד ההיבטים של השתיקה עבור התלמיד הוא בדיוק פיתוח המיומנות לשמור על סוד. זו המיומנות הבסיסית ביותר, בלעדיה אין עוד.
שתיקה ככישרון הקשבה
הזכרתי את המדיטציה מעט קודם לכן, כמה היא שימושית לגילוי דברים רבים חדשים שאין בהם שום דבר חדש. הדממה של התלמיד פשוט מבטלת את השגיאה הקוגנטיבית הזו.
כולנו מכירים את הפרדוקס כשאנחנו קוראים מחדש ספרים לאחר זמן מה, אנו מגלים בהם דברים חדשים. על פרדוקס זה נבנה האימון של התלמיד באמצעות מיומנות ההקשבה, והקשבה ללא שתיקה אינה אפשרית. הדבר היחיד שנותר לתלמיד הוא להקשיב באופן פעיל. ההקשבה נעלמת בדיוק ברגע שבו נשברת השתיקה. כך התלמיד לומד.
סגולה נוספת של שתיקה הוא היעדר הפחד שלא נשמע. ברגע שמשמעת של שתיקה מתבססת בקהילה מסוימת, מי שמדבר ומתבטא אולי לא יפחד שיקשיבו לו בחוסר תשומת לב או שיפריעו להם. זו נקודה חשובה מאוד, והיא חשובה במיוחד ברגעים שבהם מישהו מהקהילה רוצה להגיד משהו בעל ערך. לפיכך, המוטיבציה להתבטא אינה נעלמת.
שתיקה כמרות
כמובן שלשתיקה יש גם צד חינוכי. התלמיד, כביכול, עדיין אינו חבר מלא בקהילה, לפיכך נכפה עליו לציית, המשאיר אותו בתוך המסגרת החברתית, ותחתיו יש רק מעמד של הדיוט (חילוני).
אי לכך, יש לתלמיד את המוטיבציה להתקדם בהתפתחותו האישית על מנת לקבל את הזכות לדבר ולהתבטא.
שתיקה כעבודה
כפי שאנו יודעים, התלמיד הוא אבן גסה עליה יש לעשות עבודה מסוימת. שתיקה במובן הזה היא העבודה שהתלמיד עושה.
מה זה אומר? למעלה כתבתי כי התלמיד ממש חווה לאחרונה מוות סימבולי, זה היה מותו של החילוני שבו. בתודעה ובתת-מודע של התלמיד עדיין קיימים הרגלים של חילוני, המעלות עדיין אינן צפות מעלה והסמלים עודם אינם מוכרים ומזוהים.
לאור זאת, הבונה החופשי בדרגת התלמיד שומר על שתיקתו, כדי לא להכניס את העולם החילוני לתוך העולם של האור המסוני. זה הכרחי לנעול את דלתות המקדש למנוע מכל דבר חילוני לבוא בשעריו. לכן נשמרת השתיקה עד כי מתברר שאישיותו של החילוני התמוססה לחלוטין לתוך אישיות חדשה של בונה חופשי.
