חופש המאיר את העולם אשר מתנשא מעל האי ליברטי בנמל ניו יורק הוא אחד הסמלים המפורסמים ביותר בארצות הברית. אנדרטה זו מייצגת לא רק את האידיאלים של חירות ודמוקרטיה, אלא גם יש לה קשר ייחודי לבונים החופשיים, אשר נדון לעתים קרובות בהקשר היסטורי.
פרדריק אוגוסט ברתולדי – פסל של פסל החירות
פרדריק אוגוסט ברתולדי. תמונה על ידי נפוליאון סרוני, 1880
פרדריק אוגוסט ברתולדי נולד בקולמר, אלזס, ב-2 באוגוסט 1834. לאחר מות אביו עברה משפחתו לפריז, אך הודות למצבה הכלכלי היציב של אמו, נשמר בית המשפחה בקולמר. מוזיאון ברטולדי פועל בבית זה מאז 1922. בפריז למד ברתולדי אדריכלות בבית הספר הלאומי לאמנויות ולקח שיעורי ציור.
למסע שלו דרך מצרים הייתה השפעה משמעותית על עבודתו. בשובו, החל ברתולדי את דרכו כאדריכל בקולמר, ויצר את היצירה המשמעותית הראשונה – אנדרטה לגנרל ז'אן ראפ ב-1856.
במהלך מלחמת צרפת-פרוסיה שירת ברתולדי בצבא כשליש לג'וזפה גריבלדי. בשנת 1871, הוא ביקר בארצות הברית לבקשת אדואר דה לאבולה כדי לבחור את המקום להתקנת האנדרטה שנתרמה על ידי האיחוד הצרפתי-אמריקאי. מעניין שהפרויקט המקורי של פסל החירות הוצע להתקנה בכניסה לתעלת סואץ, אך נדחה על ידי איסמעיל פאשה.
בשלב זה כבר היה ברתולדי ידוע כפסל בולט באירופה ובאמריקה. בשנת 1875, הוא הצטרף ללשכת אלזס-לוטרינג. הלשכה הזו כללה אינטלקטואלים, סופרים ופוליטיקאים. ברתולדי השתתף באופן פעיל בפעילות הלשכה, כולל הצגת עבודותיו בפני האחים הבונים החופשיים וסיפר על תהליך יצירת פסל החירות. באותן שנים החלה העבודה על פסל החירות בפריז. יש שמועות כי פני הפסל נוצרו בהשראת אמו של ברתולדי והגוף בהשראת המאהבת שלו, אם כי גרסה אחרת טוענת כי איזבלה בוייר, אלמנתו של יצחק זינגר, שימשה כדוגמנית.
אחת מהסקיצות הראשונות לפסל החירות ( ברתולדי)
עבודתו על פסל החירות, שנועדה להנציח את יום השנה ה-100 למהפכה האמריקאית, החלה הרבה לפני השלמתה בשנת 1886. בתור בונה חופשי, שילב ברתולדי ביצירתו סמלים רבים החשובים לבונים החופשיים. דוגמה בולטת אחת לסמליות כזו היא הלפיד ביד הפסל, המסמל את אור הידע והנאורות, מרכיבים מרכזיים במסורת הבונים החופשיים.
פסל החירות שופע סמליות של הבונים החופשיים. הלפיד המוחזק בידה, למשל, מסמל את אור הידע, הארה, שהיא מרכיב מרכזי במסורת הבונים החופשיים. חשוב לציין גם שהבונים החופשיים מקיימים באופן מסורתי את האידיאלים של חירות ושוויון שהם היסודות של פסל החירות.
הוד א. מורן, חשיפת פסל החירות
ב-5 באוגוסט 1885, כאשר הונחה אבן הפינה של הפסל, נערך הטקס לפי כללי הטקס של הבונים החופשיים. אירועים כאלה היו נפוצים באותם זמנים ושימשו להדגיש את חשיבות הבנייה החופשית בחיים הציבוריים והתרבותיים. ב-28 באוקטובר 1886 התקיימה הפתיחה החגיגית של פסל החירות בניו יורק – זה היה ביקורו האחרון של ברתולדי בארצות הברית. בשנת 1882 הוענק לו אות מסדר לגיון הכבוד. פרדריק אוגוסט ברתולדי מת ב-4 באוקטובר 1904 משחפת, ונקבר בבית הקברות מונפרנס.
חייו ויצירתו של ברתולדי הם דוגמה לאופן שבו אמנות, היסטוריה וחוויות אישיות יכולות להשתלב זה בזה, וליצור סמלים נצחיים. פסל החירות עומד כאנדרטה למורשתו וסמל בלתי משתנה של חופש ודמוקרטיה.
פסל החירות עדיין נותר אחד הסמלים החזקים ביותר של חופש ודמוקרטיה בעולם. הקשר ההיסטורי שלו לבניה החופשית מוסיף רובד נוסף של משמעות לאנדרטה מלכותית זו. זוהי תזכורת לאופן שבו תרבות, היסטוריה ואידיאלים יכולים להשתלב זה בזה, וליצור סמלים החורגים מזמן וגבולות.
