מאת: רוברט מאלן
תרגם: י. ריבלקה
עריכה: אלכסנדר ריבלקה
תרגם לעברית: דויד עמנואל
לוח השנה הקלאסי של הבונים החופשיים מתחיל מהשנה הראשונה לבריאת העולם על פי התפיסה היהודית-נוצרית. על פי תפיסה זו, לוח השנה מתחיל 4000 שנה לפני העידן החדש ( לפי הלוח היהודי בריאת העולם התרחשה 3776 שנים לפני העידן החדש).
לפעמים במסמכים של הבניה החופשית המיועדים לציבור הרחב ניתן לראות את כתיבת התאריך האופן הבא, למשל- 1965 E:.V:. ( Era Vulgaris ). בלטינית Era זה עידן ו- Vulgaris זה ציבורי/משותף לכולם. כמו כן, ניתן לרשום את אותה השנה גם כ 5965 מבריאת העולם.
הבניה החופשית המסורתית כמו כן בנוסח ממפיס-מצרים, מבקשת להראות את נצחיות היקום. כלומר, את נצחיות והמשכיות של הפעילות האלוהית, אשר במהלכה יקום יורש את היקום אחריו, ובריאה לאחר בריאה. זהו השימוש המסורתי בכרונולוגיה בעת כתיבה.
"שנת V:.L:. 000 000 000" אומרת בעצם "שנת האור האמיתית 000 000 000".
האפס מייצג את האור הנצחי כוון שאפס הוא הסמל שמאפשר את כל המספרים ( יהיה איזה מספר שיהיה) כשהם מוכפלים באינסוף.
מסורת נוספת בנוסח ממפיס-מצרים של הבניה חופשית היא תחילת הספירה משנת 1292 לפני הספירה- תאריך עלייתו לכס המלכות המצרי של רעמסס השני, המלך הגדול הראשון של השושלת ה- 20 ואחרון הפרעונים שבנו את מקדש אבו סימבל. בנוסף כל המקדשים המצריים החשובים נבנו בתקופת מלכותו.
רעמסס השני הותיר אחריו אגדות אוניברסליות. תכונותיו האנושיות ( או ליתר דיוק, העל אנושיות) היו כאלה שיורשיו נראים כמו צל חיוור של פרעה הגדול.
רעמסס השני היה מלך הקסמים, הוא יכל לקרוא ממרחק בעזרת כוחו לגשם או לבצורת. בנוסף, רעמסס השני היה פטרון של האומנות, אסף ושימר את האוצרות העתיקים של ממלכתו. הנוסף להיותו אסטרטג מצויין, הוא דאג לשלום ובריאות ממלכתו.
לכן אם נלך לפי הכרונולוגיה הזו של נוסח ממפיס מצרים, השנה 1965 שהזכרנו למעלה, כעת תכתב כשנת 3257.
להלן שמות החודשים המצריים:
השנה הקדושה מתחילה בסתיו.
עונת שא (Sha season), היא עונת הסתיו. (זמן מים גבוה- אקאט, Akhet).
החודש הראשון, תות' (Thot) מתחיל ב 29 לאוגוסט.
החודש השני, פאופי (Papohi), מתחיל ב 29 לספטמבר.
החודש השלישי, חאטיר (Athyr), מתחיל ב 28 באוקטובר.
החודש הרביעי, הויאק (Khaoiak), מתחיל ב 27 בנובמבר.
עונת פרת (Peret season), היא עונת החורף.
החודש החמישי, טיבי (Tybi), מתחיל ב 27 בדצמבר.
החודש השישי, מקיין (Mekhein), מתחיל ב 26 בינואר.
החודש השביעי, פאמונת' (Phamenoth), מתחיל ב 25 בפברואר.
החודש השמיני, פ'ארמותי (Pharmouthi), מתחיל ב 27 במרץ.
עונת שמו (Shemu season), היא עונת האביב.
החודש התשיעי, פאקוס (Pakhus), מתחיל ב 26 באפריל.
החודש העשירי, פסירייה (Psyrie), [ פאייני Paini ] מתחיל ב 26 במאי.
החודש האחד-עשר, אפיפי (Epiphi), מתחיל ב 25 ביוני.
החודש השנים-עשר, מסורי (Mesori), מתחיל ב 25 ביולי.
החודש השנים-עשר והאחרון בלוח השנה המצרי הסתיים ב-23 באוגוסט. לכן נותרו חמישה ימים "ריקים" לפני תחילת חודש תות' (המתחיל כזעור ב 29 באוגוסט). תקופה זו כונתה חמשת הימים האפגומניים (Five Epagomenic Days). אפגומנה הם ימים שאינם כלולים בלוח השנה הרשמי. בדרך כלל יש להם חגיגת טקסים של ישויות אלוהיות.
יום האפגומן הראשון נקרא "הולדתו של אוזיריס", והוא נחגג ב 24 באוגוסט.
יום האפגומן השני נקרא "הולדתו של הורוס", והוא נחגג ב 25 באוגוסט.
יום האפגומן השלישי נקרא "הלידה של סת'", ונחגג בתאריך ה 26 לאוגוסט.
יום האפגומן הרביעי נקרא "הולדת איזיס", והוא נחגג בתאריך ה 27 לאוגוסט.
יום האפגומן החמישי נקרא "הולדתה של נפתיס" (נפתיס היא אחותם של איזיס ואוזיריס), ונחגג ב 28 באוגוסט.
לפיכך, אנו רואים כי הישויות האלוהיות העיקריות של הפנתיאון המצרי נולדו בתחילת מזל בתולה.
לפי האמור להעיל, ניתן לראות כי ללשכה מסונית יש מספר אפשרויות לכתיבת תאריכים.
לדוגמה:
כאשר אנו מבקשים לכתוב את התאריך " 19 באוקטובר 1965", אנו יכולים לכתוב זאת כ " היום ה 21 של חודש פאופי, 3257 של האור המצרי" או "שנת 000 000 000 של האור האמיתי" לבחור מהם.
לימים האפגומניים, קשה יותר לרשום תאריך של הבונים החופשיים מכוון שהם נופלים בין השנים של אור מצרים, אך גם סוגיה זו ניתן לפתור ברישום " שנת 000 000 000 של האור האמיתי, יום ההולדת של אוזיריס" וליד זה את התאריך הכורונולגי החילוני.
